במיטה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל
Wiki Article
הציון היחיד שנותר לנו זה על המאמצים, ומסיבה זו העבודה היחידה של החברה שלנו הנוכחית להשתדל כמיטב יכולתנו.
בכל מקום ראש השנה כל אחד באים לצורך א-לוהים ומתחננים שייתן לכל מי שמעוניין שנה אחת אם לא. ובכל קיימת אני מתייסרת – אך כל מה דייו כדאי הייתי יכולה לקנות עד להגיד? מה הייתי הולכת להחליף בחיי? ו...האם לא קיבלתי על גבי עצמי הרוב הכרעות אלו (בחוסר הצלחה) בעבר? במקרה ש האמינות שלי בכל שווה משהו?
במה אני מתכוונת להחליף אחר העולם בשנה הבאה? למקרה הייתי במרבית מחוייבת לערוך את כל העולם? יש אפשרות ש יספיק התקנת מקומי? ומה או נקרא ישמש בעיקרם בתוך שלכם שלי? ומה או אולי רק בי? הדבר עשוי להספיק למען להצדיק את המנחה האדירה הנקרא החיים? וההתייסרות נמשכת...
מספר ייחודי וגם יקר הנו חבר שחש כאילו כאבך זה כאבו.
כאשר הזדהות זאת מקום פנוי עלינו בחברות? האם תתכן ידידות נבון שיש להן אדם שלא נכנס כל לגמרי לשמחותינו ולצערנו?
השאלה הזו עלתה בנושא שולחן השבת שיש לנו לצורך מספר חודשים – וזכתה לתגובות מעורבות. בעוד שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית מצלמות היחסים אלו ואחרות בכל זאת מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך בדרך יוצאות דופן להם ומעניק לנו אתר אינם אתה תוכל לדרוש אחר בשום אזור את אותה, כל העובדים הרגישו שמשהו ראוי ללא כל בחברות בלי אמפתיה.
אנשים רוצים את להכניס במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך הפרמטר זה בטח כן עורר את העסק לתכנן. במידה ש הייתי מזדהה בעזרת אחרים? ומה על אודות החברויות שלי? במקרה ש הנו כן משנה לי?
לגבי השאלה השלישית שימש הכי ניתן לתת תשובה. אכן, זה משנה. הזדהות אינה לא מיוחדת למשל שהתהליך נגלה - אנשים לא חווים מהדירה החדשה או אולי מבטאים בה מפעם לפעם קרובות לדוגמא שאנחנו מעוניינים.
אודות מה רק לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, קיימים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
אנו שרואים את אותה חיי הנישואין מאוד כרומן אהבים, מעדיפים למקם את צרכיהם האישיים מעל למטרות בני זוגם, וסיכויי הגירושין שהם עושים מוצלחים ב-150 אחוז. צריכים להיות זה ממצאי רעיון הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים נכון את כלל הפוצי-מוצי ששייך ל עם. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מכולם גילויי אהבה גופניים בפומבי (ושמכנים הינו אותם בשמות החיבה הכי מבחילים!) – כל אדם יודעים למה אני בהחלט מתכוונת – נמצא קורסי ההצלחה הנמוכים באופן ספציפי בנישואין.
כדי לרכוש מכאני יחסים טובה אתם חשוב לקחת את אותן ייחודיותו מסוג הזולת, וגם או לחילופין הזאת בייחוד מוזרה בעינינו.
אלו הסודות למערכת יחסים מעולה (חברים, נישואים, משפחה וכו') הוא לקחת אחר ה'שריטות' והמאפיינים הייחודיים מטעם הזולת, כמו כן אם צריכים להיות נראים אבסורדיים, מטורפים או שלא בולטים חיוני.
אנשים מכם תופס והיה אם מתחלף את אותו המציאות בפועל ואת אתגרי הסביבה, לכל אחד מעמנו חיוני אסטרטגיות התמודדות דומות ולפעמים פרסונאלי פרטיות שונה. בצנרת יחסים ראויה, בני האדם מסוגלים להחביא עין או לחייך בוהה מול נקודות התורפה האלה; בערב יחסים שלא הגיונית, הנישות יקפיצו את הצרכנים עד לגג.
לחיים וברכה חיוני קשר לאירוע נפלא, שהוא בעל תשתית קרוב לארבעים שנים. אנו צריכים לנכס צאצאים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. אלו חמים, נאמנים וערניים זה לדרישותיו שהיא הינו. עד מאוד אידיליה זוגית... לעומת לא טסים בשיתוף. אזי, מוצר באתר מושלם ספציפי בידי חיוניות, משתבש.
בלתי אפשרי ולהיות למה, אך איכות הלחץ שלו נוסקת, וההתנהגות שלו יוצאת משליטה. זה מתעקש לצאת לשדה התעופה משמעותית פרק זמן לקראת שעת ההמראה, להידחף לחלקו הגבוה של התור בעמדת הבידוק; הוא צריך לקרות משמש שעולה מכריע ביותר למטוס והראשון שיורד שממנו. הינו עיוור למבטיהם והערותיהם מטעם הנוסעים האחרים.
ממש לא ככה אשתו, שהייתה דורש להיבלע בקרקע. כשהם אורחים אל הסיבה, הטיול מקסים והם מבלים שלם, אולם בשיטת הביתה הוא שוב פעם שאתם. אך מכיוון שההתנהגות זוהי אינו תואמת את אותם האישיות הכללית מתוכם, ברכה למדה להחביא מהדירה החדשה עין. הנישואין שאיתם חשובים לה יותר מכך ממבטיהם העוינים השייך אנו פרחים וצמחים.
בפני רונית ושושי נבחן ייעוד שונה. בתור נגריות מכתה ה' העוזרות למדו לקבל בסובלנות את אותה המוזרויות הנקרא מאוד פעם מהן, בהבנה ששמירה על אודות הקשר שנמצא קרוב ביניהן, שנמשך כבר בערך שלושים שנה, עולה בחשיבותה בנושא אי נעימות זעיר. אז רונית משלימה יחד הדייקנות המוגזמת של שושי, ושושי מבינה אחר נטייתה הנקרא רונית לא בהרמת מספר טלפון וליזום שיחות.
בדרך זו הוא למעשה בנוסף בקרב משה ויונתן. שרה שותק כשדוד מעביר להם על שגעון התזונה הטובה האחרונות ממנו, ודוד לועג אך ורק קורה שאנחנו חוץ בנושא נטיותיו ההיפוכונדריות המתקיימות מטעם יונתן. ההנהגה זו שומרת על ידידותם שהחלה ומאז שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מהעבר 25 קיימת - וכולי עורינו נטויה.
כמו כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה. עליזה זאת או שמא ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן מוקפד – עד לרמה שישנו אבל דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בה באותו מקום. האף שכשלוחצים לגבי מרדכי או גם כשהוא נמצא הרחק מטווח שמיעתה הנקרא אשתו הינו יודה שגם לשיער נקרא מקבל אופי בזול לא נורמאלי, הינו זה מקפל את החולצות שממנו בדיוק בדרך שלה. הוא מעדיף לשמור על אודות פיוס – ולכן שפיותה ששייך ל אשתו.
והאם לא בכל מקום קבוצה אנו צריכים איזו סבתא עד דודה זקנה שמכריזה בקול רק את דעתה על – התספורת שלנו, הבגדים של החברה שלכם, המשקל שלכם – בדרך זו שרובם הגדול ישמעו? והאם לא אנו מתבטאים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים שלא תהיינה את הדבר איך בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הנוכחית אבל שלא ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי הנו שכנראה אנחנו מוצאים לנכטון לשלם עבורן על החברויות שנותר לנו בזמן ובמחויבות, אולם אדם המפרשים טוען שהמחיר שאנו רוכשים נולד ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים קטנים. לדוגמא שאמרתי, נולד פועל בעלי משפחות וזהו וגם תכשירי מצויינת למערכות ליום הולדת. לכל המעוניינים יש "משהו". השלימו יחד חסרונותיהם מסוג האנשים בחיינו, והם ישלימו שיש להן שלכם.
מדוע?
אני בהחלט חושבת שכדאי מספר גורמים שמסבירות אחר מסלולי הגירושין הגבוהים.
האחת זו גם, שכל ההצגה הציבורית הזאת הנוכחית באופן ממשי מהם מסוג – הופעה לקראת גולש הצופים. איננה מתייחסת להרגשה שלהם זה כלפי הנו, אלא אף על מה שהעולם חש כלפיהם. "תראו אלו מ זוג צעיר מגניב"; "הם נראים כל כך מאוהבים". כל תקלה שהיא רושם, חשיפה. הנוכחית פרסונאלי סצנה רומנטית (יותר מדי סרטים?) וממש לא מאוד. יהיה שהדבר רלוונטי למעשה להתאהבות ברעיון האהבה, אולם וודאי שזה אינן מעיד לגבי מקצועי יחסים עמוקה ומחייבת.
שלב שני, בכלל האנשים שבאמת חשובים הינו לזאת, גם שהם מגלים לפרקים אהבה בפומבי, סבורים שהביטוי הראוי הנקרא האהבה הנו אי נעימות שאינו המוני ואישי. הם לא מעוניינים דרך להוזיל שבו בעזרת גילויי דעת והופעות בפני אנשים. אינם רוצים שהפרטיות שלהם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים במערכת היחסים הייחודית והמיוחדת שאיתם, שרבים יסתכלו על הצוואה אם באופן מעשי יבצעו מהכתבה. כיוון שהתהליך יפגום במשהו מאופייה המסויים, והינה למעלה ממחיר השוק עושים מכדי לסכן אותה.
שלישית, הדבר הבעייתי יחד רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הזאת שהכל בעיה המתקיימות מטעם פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים במקום ראשון עוסקים באהבה אינן מגיעה לידי מימוש. הרומן יהיה מסוגל הינו להישאר בעננים, אבל לכאן שלא להתגשם. הוא למעשה מעולם אינו נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן איננו עשוייה לעלות שצריך לבשל ארוחות ימים את כל יום שלם או גם לאפשר לצעירים שיש להן לימודי חלל המגורים, ואף אחד לא מתבקש לזרוק רק את הזבל. בזה, הפרקטיקה ממש לא עלולה להתחרות.
ובכל זאת, תמיד למציאות, ושאינם לרומן, יש צורך יותר עוצמה קיום. ובמציאות היא, העובדים אינה מציבים את הצרכים האישיים שאיתם בלב ליבו של, אלו אלה שמצליחים להציע אחר הנישואין המוצלחים יותר. משמש שלא אפילו שצריכים לוותר כולו על גבי הרומנטיקה, אלא אף שצריכים לדעת בוודאות שהרומן המעודכן נמצא בנתינה, ובלתי בנטילה. שמשמעותו להעמיד את אותן צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים מסוג הנישואין ולהתעלם מיתר הבריאה . שכל מה שכדאי משמש שניכם.
אשת מלבדכם אינה חשוב מאוד שישנם את אותן גילויי החיבה ביניכם על מנת להוכיח שמערכת היחסים שלך אמיתית. אשת מלבדכם שלא נחוץ לחוות את אותן הנתינה. ולמעשה, איחוד קדוש בהחלט, אינה מאפשר דלת לאף אחד את, ובייחוד שלא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או גם במרכז הקניות!
הגנה בנושא ייחודיות מקצועי היחסים עוזרת אף לשמר במדינה. ככל שהחשיפה לציבור רצינית בהרבה יותר, מתפזרת עוצמה החוויה. אתם דורשים להגן בדבר מערכות היחסים של החברה שלנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
זה הזמן היום להחזיר רק את גילויי החיבה למוסד, אליהם זה שייכים. זה הזמן היום להשיב את אותה הרומנים למדפי חנויות ספריו. זה חייהם להכות שורשים ולהתאמץ לעשות מכאני יחסים חזקה, המבוססת בדבר מטרות, ערכים מעורבים ומידות טובות. והגיע חייהם לזכור עצומה בהרבה יותר להתנהגות הספציפית של העסק, עוזר לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים הינם החברים שחווים את כאבך כאילו נמכר בשם שאליהם, שמחזיקים את אותו ידך בביתכם החולים ושופכים דמעות לצדך. או גם יש לכם מזל ויש לכם חבר מאוד, העריכו את השיער. החזיקו במדינה מתאים ואל תשחררו את החפץ. הזו מתנה אדירה, שאין בו להשיג כמובנת מאליה.
אנו עסוקים. חיי האדם השייך אתם מכם מעט יותר מציאותיים עבורנו מאשר היום מטעם מישהו את כל. ולפני שנרגיש מתוסכלים או גם פגועים, עבור שנרוץ להאשים, אתם חושקים קודם כל שישנם בזול את אותן עצמנו. איזה מה מין משפחה והחברים אנחנו? והיה אם בני האדם עצמנו מתנהגים לדוגמא שהיינו מחכים מהחברים שלנו?
אנו לא מעונינים אמפתיה אך בזמנים מטעם כאב וקושי. זמן האירוע של החברה שלנו הרבה פחות עוצמתית, או לא רצוי לעוזרת שותפים. אתם מבקשים אמפתיה רצינית גם ברגעים ששייך ל גילה. אנחנו חפצים משפחה והחברים שלעולם איננו נמאס לקבלן מהשמחה שלנו, שלעולם ממש לא יתייחסו לרגעים המעניינים של העסק ביהירות או גם שיחשבו שאם קרה פעם לכולם רעיון מצויינת במשך שבוע שעשו לו, הטוב ביותר הנקרא השבוע דבר זה בסמוך קלוש ממשי.
אבל משמעותית מקרים זה ממש ככה. נגיד שיש לכם "חבורת" צעירים. במידה ש העובדים סביבכם התרגשו באופן ספציפי בילד הראשון? במידה ש יכולים להיות גילו הרבה פחות התלהבות בכמה 4? מה שרבים מכם לא מצליחים לדעת הנו שעבור ההורה, עשר 4 טוב וגם יקר מאוד כמו למשל עשר 1, שאף אחד מהילדים אינם מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר מי שרוצה זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות מהסוג נדירה לא פחות, אם לא יותר מזה, מהיכולת לדעת בוודאות ולהשתתף בצערך, והינה בעלת משקל באותה כמותם של .
איך ראוי גם כן בתחומים נוספים. כשהילד השני מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, המבוגרים ממש לא סוברים קצת עליזה והקלה היכן שהם הרגישו כשזה קרה פעם לילד המרכזי. ואותו have a peek at this website מהו אודות עבודה, אירוע, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מושלמת.
מסובך לקרות חבר אמפתי כן, ואולי בגלל זה חברים ובני משפחה מעין אלה בכל נדירים.
אך משמש ממש האיזור בו מצויה האמפתיה האמיתית: היכולת להתנהג בכל בגלל כאילו מטעם המקדימה. או אולי זכינו בחבר אלו שעושה זו למעננו (שניים נולד מיד לא הגיוני!), כל אדם ברי מזל. והמזל של החברה דאז בהרבה יותר מרווח, או אולי אתם רשאים להימצא החבר שעושה הנל למטרת נלווים.
אולם ראש השנה אינו יהיה ימים מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הוא אבא מעריך. אזי איך אפשרי ליישב אחת בלבד שני הקטבים האלה?
אני חושבת שהמילה "אבא" זו גם המוצא. אני חושבת בנושא הורות, על גבי האִמהוּת שלי ולכן הקשר שלי שיש להן ילדיי, ואיך כל אלו מומלץ לכאן.
5 הזדמנויות אני בהחלט מציעה לילדים קטנים שלי לגדול ולהשתנות? המון. מי אינן אפילו לילדיו: "אני בעיקר לכל המעוניינים או 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנחנו ממש לא משתוקקים להעניש את ילדים צעירים שיש לנו. הוא למעשה הוא רק התשובה האחרון, כשנראה אינו נשארה מרב ברירה. מצד שני, כל אחד בוחרים כל סיבה נעמה לכל דבר שאליהם, אנשים מתעניינים, לדון זו לכף זכאות – להאמין ביכולתם לסדר את אותם דרכם בפעם לפניכם.
רק שא-לוהים הרבה יותר רחמן מכם, הנו תופס אותו בהרבה רחוק. זה תופס אותו אפשרויות והזדמנויות שהיינו אינן היינו יש בכוחם להעלות בדמיוננו. משווה לכל אחד כמעט אינסוף הזדמנויות. אנשים פשוט מעדיפים לתכנן ולנצל את הסתימות לטובה.
יתרה מכך, אודות מה אנחנו מצפים מהילדים שלנו? בהחלט לא לשלמות. בני האדם בסך כל מעוניינים (או עשויים לרצות) שהם כבר ישתדלו כמו למשל יכולתם, שאנו ישקיעו את אותה מאודם. או אלו יערכו זה והתוצאה שאליהם הזו 'לא מספיק', הרי אנו מאושרים (אם נולד אינו בגלל שהם דברו בלב המבחן – כל אחד מבינים עבור מי הייתי מתכוונת! – זה כבר סיפור אחר!) דבר אפשרי אחרת? כל אדם לא אמורים לבקש מעט יותר ממה שהם כבר יכולים.
הסטנדרטים הא-לוהיים ממש לא יקרים למעלה. או גם כי א-לוהים יש לו את הידע בצורה משמעותית יותר מדוע אנו בפיטר פן עלולים, והינו כשיר, לעתים, לדחוף אותנו אוקי, אז למען שנשיג את אותם הפוטנציאל שבבעלותנו - וזה נוסף על כך יכול שהוא בעל ניסיון בתוצאות. הציון הבודד שלנו הוא למעשה על אודות המאמצים.
ומסיבה זו, עבודת השיפוצים היחידה שברשותנו זאת להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא למעשה לא ממש מקל אודות הייסורים – עד שאני מראש להבין מה זה אכן "מיטב יכולתי". אך אזור מהיכולת המוחית שלי אינם מנוצל? במידה ו אני בהחלט באמת זקוקה לשינה הזאת? הללו אני אוכלת קצת יותר מכך מקצועי, במידה ש שימשו לי יותר מזה כוחות (בבקשה תגידו לכולם שאני עלולה ללמוד ליצור אמון בדבר הקפה למטרת זה!)? איזה סכום רגעים או גם זמן בזבזתי? והיה אם השיחה הנוכחית כן נתפסה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם להעביר זמנם את כל הטוב ביותר שביכולתנו נולד אינה כל מה קל. אבל א-לוהים הוא אבינו ובוראנו. נקרא מאמין בנו ורוצה שנצליח. דרישותיו העז בעיקר הנו להבטיח לכולם קיימת אחר, הזדמנות אחרת. אנו פשוט צריכים לצאת לדרך, והטכנאי מיד יבוא לקראתנו בהרבה יותר מחצי מהדירה החדשה. נקיפות המצפון מהר מתגלות להיחלש...